אתניקה

אם עליתם לארץ מארץ דוברת אנגלית הפסקה הראשונה לא בשבילכם. לפני שתים עשרה שנה היה לד' כל מה שצריך. היא עלתה ארצה עם בעלה, התמקמה ברעננה (ניו יורק של המזרח התיכון)

דטרויט של המזרח התיכון

והייתה לה משרה מתגמלת היטב באחת ממעצמות ההייטק בהרצליה. ואז היא החליטה ללכת בעקבות החלום היזמי שלה. להקים אתר אינטרנט שפונה אל הקהל האנגלוסקסי ומקדם את המסעדות הכשרות בישראל. בעלה אמר לה לשכוח מזה ולחזור יפה יפה למשרד שבזכותו גם בפנסיה יהיה להם איך לחיות בכבוד. היא אמרה לו שגיל 60 זה לא משהו שהיא מבינה בו, ושאין מצב שהיא חוזרת לשם. הוא נכנע. מזל. ד' הקימה את אי-לונה  eluna קופונים, מכירות פומביות, כל מה שגרופון עושים היום היא עשתה אז.

אמצע שבוע. שלוש אחה"צ. הרצליה פיתוח. מסעדת 'אתניקה'. עד לא מזמן היה כאן 'מפגש הסטייק'. כנראה שהפגישה נגמרה. 'אתניקה' היא לא מפגש הסטייק. לא התפריט ולא העיצוב. מקריאת התפריט מתברר שהם מנסים לשלב בין מנות מזרח תיכוניות (קוסקוס,חריימה, לחמעג'ון) למנות מערביות (קרפצ'יו, פריים ריב, פילה סלמון) והכל בעיצוב מושקע ובהקפדה על חומרי הגלם הנאותים. נקווה שזה עובד. אני יושב כאן לצהריים מאוחר עם ד'. מכל המקומות בחרנו להפגש בהרצליה פיתוח, המקום שאותו עזבה לטובת מפעל חייה.

החלטנו לוותר על עסקית הצהריים (למרות ששנינו היו שם במסגרת העבודה) ולבחור מתפריט הערב. פתחנו את הארוחה עם טריו מזטים.הגיעו חציל קלוי נחמד, מטבוחה סבירה וטבולה מרעננת עתירת נענע. (אפשר לומר מנוענעת?).עם המזטים באים גם לחמי פרנה קטנים ומוצלחים מאד. המלצר הציע לנו גם טריו חריף. ד' החווירה. המטבח הצפון אמריקני-אשכנזי לא שמע על האופציה. אני הצלתי את כבוד המגזר. הגיעו אריסה, סחוג ופלפל קלוי. כולם חיוביים, בעיקר הסחוג. הוא היה ירוק, טרי וחריף במידה. בכל זאת אנחנו בהרצליה ולא בשעריים.

אחרי הטעימות עברנו למנות ראשונות. אני בחרתי סלט קרפצ'יו. זו מנה שמבטאת היטב את רוח המקום. במקום מנת הקרפצ'יו המערבית הסטנדרטית, כאן יש טויסט אתני. מה שמתקבל הוא סלט שמח עם בצל סגול, פטרוזיליה, כוסברה, זסט לימון ובלסמי כשהכל יושב על פיתה בגריל. גם רעיון טוב וגם תוצאה ראויה. הצעתי לד', הקולגה, לטעום. כזה אני . משתף. מכיל. אלא שאז ד' חשפה סוד מקצועי אפל. היא לא אוכלת בשר.כזאת היא. במקום לטעום משלי היא הזמינה חומוס. החומוס של אתניקה (היא הרשתה לי לטעום)הוא חומוס ביתי טוב, מלא גרגירים ורוטב שום-לימון.

לעיקריות.  ד' התלבטה בין פילה הסלמון לדניס. בגלל שהיא לא אוכלת בשר. לא הייתי בטוח שזכרתם את זה. הידעתם שאדם שאינו אוכל חיות אבל אוכל דגים נקרא pescatarian. ובכן, מצד אחד פילה סלמון יותר נוח לתפעול. מצד שני, דניס זה יותר דג. לשמחתי נבחר הדניס. באתניקה הדניס הוא ים-תיכוני: אפוי עם שום לימון והרבה מאד רוזמרין. מידת העשייה הייתה טובה והדומיננטיות של הרוזמרין לא הייתה מוגזמת.

אני הזמנתי את מנת הפיצ'וגה. שזה חזה עוף.כן, חזה עוף. כמה שלא יסבירו לי שמדובר במוצר יבש, אחיד ומשעמם אני לא אפסיק לבחור בו. גם יצחק שמיר היה ראש ממשלה. כדי לנסות לשמר את העסיסיות של העוף הם אופים את נתח החזה בשלמותו ורק אחר כך צולים אותו בגריל. לצד הפיצ'וגה מגיע צ'ימיצ'ורי (חוק העזר העירוני מתיר הכללת מנות בנות שלושה צ' בתפריטים) ופום סוטה. או קיי, רגע של צרפתית. קוביות תפוחי אדמה מוקפצות עם פטרוזיליה ושום. וזה נחמד.

לקינוח ד' לקחה קדאיף עם גלידת פרווה כלשהו ופירות יער. אני הסתפקתי במוס שוקולד על מצע בראוניז. ניסיתי לרמוז לה שאולי כדאי לבחור אחרת אך ללא הועיל. הקדאיף שלה, כצפוי, היה מיותר. וכן, היא הודתה בזה. וכן, היא אישה. לא ברור. המוס שלי היה לא רע בכלל. המלצר שהגיע עם המוס שלי נשא בידו גם קנקן קטן. אחר כך התברר שבתוך הקנקן היה שוקולד לבן מומס והוא היה אמור לצקת אותו על המוס (המלצר את השוקולד הלבן). מזל שהתועבה נמנעה.

 

 

מזטים ולחם, סלט קרפצ'יו, חומוס, חזה עוף עם תפוחי אדמה, דניס אפוי, קדאיף, מוס שוקולד. 323 ש"ח.

 

אתניקה

הכתובת: רחוב שנקר 7 הרצליה פיתוח

טלפון: 09-9511177

שעות הפעילות: א-ה 12:00-24:00 : ו' 12:00-שעה ללפני כניסת שבת ; מוצ"ש עד 24:00

כשרות: בהשגחת הרבנות הרצליה.

Comments are closed.