ג'מס ביר פקטורי פתח תקוה

תקציר מנהלים:

אחד המקומות הטובים בארץ. בירה, נקניקיות, מוזיקה והכל מצוין. מקצוענים

הסיפור המלא:

נתחיל מהסוף. יש בפתח תקוה מקום ששווה להגיע אליו מתל-אביב. זהו. אמרתי את זה. שנים שאני משתמש באם המושבות כשק חבטות, ופתאום. פתאום אני מוצא את עצמי יושב במקום שנקרא "ג'מס ביר פקטורי" ולא מפסיק להתפעל. האמת שכבר יותר מחצי שנה שאני מתכנן להגיע לשם, ומחכה להזדמנות. אז ההזדמנות הגיעה. ס' וע', שני החברים שלי מהמוסד החינוכי "תבור" של השומר הצעיר בקיבוץ עין דור, התקשרו. (לא, אני לא יוצא עם חברים לפי סדר אלפביתי) ע' בביקור מולדת מהולנד. רוצים לשבת איפשהו. בפעמיים הקודמות ישבנו ב"איל תאטרו" האיטלקית וב"קומה ה11", שתי בחירות שהתגלו כטובות ביותר. טוב, ככה זה כשנותנים למבקר המסעדות לבחור לאן ללכת. הגענו לג'מס בתשע וחצי בערב. אזור תעשיה בפתח תקוה. אז מה זה הג'מס הזה? ג'מס היא מבשלת בירה בוטיק, היא בר, היא מסעדת בשר. אנחנו מדברים על מבנה תעשייתי גדול. בפינה שלו ממוקמים מיכלי הבירה הכסופים על שלל צינורותיהם, ובמרכז  אנחנו, הלקוחות. התיישבנו. קיבלנו תפריטים, ומאותו רגע ועד שיצאנו, לא הפסקנו להתפעל. ממה ההתפעלות? ממה לא. מהעיצוב הנקי, המדויק, כזה שחושב על כל פרט. מהמוזיקה, רצף ארוך של קלאסיקות רוק (אני מדגיש את האורך, כי בהרבה מקומות, תוך 20 דקות הפלייליסט חוזר להתחלה). ממערכת ההגברה. לא שמו שם מחשב עם שני רמקולים. יש להם מערכת כזו שבנויה להופעות חיות, ונותנת סאונד צלול אפילו שמאה פלוס אנשים מדברים. מהווליום, שהיה מספיק חזק כדי שנהנה מהשירים ומספיק אנושי כדי שנשמע איש את רעהו. הלאה. התפעלנו מהשירות שהיה קשוב, סבלני בהזמנה וזריז בהספקה. התפעלנו מהבירה. היו להם באותו ערב חמש בירות שונות תוצרת המקום. היתה פילזנר בהירה בסגנון צ'כי, לאגר כהה בסגנון גרמני וסטאוט אירי. חוץ מזה אמור היה להיות להם אייל  אנגלי בצבע נחושת, אבל במקום זה היה אייל אדמוני שזכה לכינוי "לוך נס" ובירת חיטה בהירה.

כשהמלצרית סיפרה לנו על הבירות היא אמרה שיש להם שני איילים. אמרתי לה שבדרך כלל אנחנו מאמינים באייל אחד, אבל הפעם נתפשר. בסוף טעמנו את כולן. הבירות נעימות מאד, קלות, כשבירת החיטה והפילזנר התבררו כטובות בחבורה. מה נשאר? האוכל. ל"ג'מס" תפריט לא גדול, אבל בנוי הכי נכון שאפשר. יש מנות פתיחה שטוב לקחת עם בירת הפתיחה, ומנות בשר לבירות ההמשך. אנחנו לקחנו כבד קצוץ משחתי ומצוין שבא עם לחם קלוי, טבעות בצל מטוגנות בבצק בירה, שהיו הכי טריות שיש, ופיש אנד צ'יפס. דג טרי, ציפוי לא עבה, רוטב חזרת. ע' אמר שזה אמור לבוא עם טוגנים עבים ולא עם הצ'יפסים האמריקנים הדקיקים. אני אמרתי שמי שפתח את המקום הם שני עולים חדשים מאמריקה, ואם הם רוצים לתת לנו צ'יפסים דקים אז אני אומר להם תודה. בשלב העיקריות, פסחנו על המעושנים (כנפי עוף, סלמון). ס' לקח עוד דגים בבצק בירה ואנחנו והתמקדנו בנקניקיות תוצרת בית. לקחנו נקניקיות ג'מס שעשויות מאנטרקוט,כבש,כבד ובצל מטוגן עם מתיקות עדינה, ונקניקיות דיאבלו חריפות, שכמות יפה של שום ופלפל חריף מכריחה אותך להרגע עם עוד קצת בירה. יש מנות אחרונות, אבל לא לקחנו. אפילו המחיר היה סביר הגיוני. שילמנו, יצאנו לרחבת הכניסה. אפילו כאן הענין מתוכנן טוב. כמה שולחנות גבוהים לשתיה אחרונה, ועמדת כדורסל אחת כשכמה חברה בדיוק התאמנו על הג'מפ-שוט שלהם

(מסתבר ששני ליטר בירה גורמות לך להחטיא כמעט כל קליעה)

ומי שאינו יודע לקלוע

תגידו, שאלתי את ס' וע', למה המקום הזה כל כך מוצלח? מה הסוד שלהם? בוא אני אספר לך סיפור מהמשק, אמר ע'.לפני שנים רבות, הגיע לקיבוץ עין דור בחור בשם דייויד. היישר מברוקלין. ילד טוב אמריקה בן 18. הוא רצה לחיות במקום של שיתוף, במקום של חיים כפריים ופשוטים. שנה אחרי שהגיע למשק, צה"ל הזמין אותו לשורותיו. בגלל מבנה גופו הכחוש, בגלל צבעו ה"לבן חוף מזרחי" ובגלל הנחמדות הכללית שלו, אף אחד לא חשב שהוא יראה הרבה רובה. אבל דייויד הגיע ישר לגולני, לא רק הגיע, גם סיים כמצטיין פלוגתי. שנים אחר כך, עדיין בקיבוץ, ע', שהיה אז השותף שלי לחדר במוסד (כן, אני הייתי במוסד. עדיין מוקדם לספר על זה) החליט לפתור את השאלה שהציקה לו שנים. "תגיד דייויד", הוא פנה אל החבר האמריקני, "איך נהיית מצטיין בגולני?" לקח לדייויד כמה שניות להזכר, ואז הוא אמר "פשוט מאד, עשיתי מה שאמרו לי לעשות. לא פחות או יותר, לא כמעט. בדיוק מה שאמרו לי לעשות".

כבד קצוץ עם טוסט, טבעות בצל, פעמיים פיש אנד צ'יפס, נקניקיות, שש בירות וקולה 351 ש"ח

ג'מס

רחוב המגשימים 15

קרית מטלון פתח תקוה

טלפון: 03-9195367

שעות פעילות: א-ה 12:00 עד הלקוח האחרון ; מוצ"ש 20:00-עד הלקוח האחרון

אמצעי תשלום:אשראי ומזומן

כשרות:רבנות פתח תקוה

Tags: