שביל עיזים מושב טל שחר

תקציר מנהלים:

בית קפה-מסעדה פסטורלי במושב, גבינות נהדרות אידיאלי לבראנץ' נינוח

הסיפור המלא:

החיים מלאי הפתעות. תוך כדי שיחה שגרתית עם אפרת המפיקה שלנו, היא נדהמה לגלות שאני, בעל מדור המסעדות הנחשב ביותר בציבור הדתי, עוד לא הייתי ב"שביל עזים" במושב טל שחר. אולי לזה התכוונו חז"ל כשסיפרו לנו על אותם דברים הבאים בהיסח הדעת – משיח, מציאה ,עקרב וכמובן מידע על בית קפה טוב. נכון, הם לא דיברו ספציפית על בית קפה, אבל זה רק כי לאמוראים ולתנאים לא היה קפה. ולא, קפה הלל לא קשור.

יומיים אחר כך, בשעת הבראנץ', כבר הייתי בכניסה למושב יחד עם ל' האשה שאתי.(לשאלת רבים, ל' זה לא לימור. אני חוזר, לא לימור.)

כדי למצוא את המשק הספציפי בתוך המושב נעזרנו בשילוט. השילוט מצדו התגלה ככזה שמיועד רק למי שממילא יודע איפה הכל נמצא. בסוף מצאנו. וטוב שכך. עוד לפני האוכל, הגבינות והשתיה, המקום עצמו מקסים כל כך, שהוא משרה עליך שלווה גדולה. ואני, מוכן להסתפק גם בשלווה קטנה.

נוף כפרי, שקט בר, ותפריטים שמדגישים את תוצרי המחלבה המקומית שבה הכל על טהרת העז. כדי להוסיף עוד קצת חן לאירוע, מתנגן ברקע הפסנתר השמח של פאטס וולר. תקליטים שהיו ואינם. התפריט מגיע. מה יש לו להציע? אז ככה, כריכי גבינת עזים, גרנולה עם פירות ויוגורט עזים, ארוחת גבינות עזים ו…שיראל.

המלצרית חזרה כדי לרשום. ל' הזמינה כריך גבינת עזים. אני התלבטתי. מצד אחד יש את ארוחת הגבינות. היא לא זולה, אבל היא נותנת לך מפגש יפה עם גבינות המקום.  מצד שני יש את ארוחת הבוקר "שביל עזים". כשבית קפה מחליט לקרוא למנה בתפריט על שם המקום, זה אומר משהו. אני לא בדיוק יודע מה, אבל זה בטוח אומר משהו. מרוב לבטים, המלצרית הלכה וקראה והביאה את  עדו השף, לכאן. הוא רק סיבך את המצב כשסיפר לי על קיש הכרשה הטרי. לא, אין בו גבינת עזים, רק מילוי רויאל סטנדרטי. אבל קיש כרשה טוב, זה ממש טוב. עוד דקה של מחשבה, וויתרתי על כל ענין העזים. אם יש קיש, יופע מיד,ואם אפשר עם סלט ירוק בצד.

עד שהמנות שלנו מוכנות, ביקשנו לקבל כוס של יוגורט עזים מקומי. היוגורט היה נהדר, מה שמיד גרם לי לחפש את הבורקס שאיתו. אז קראתי למלצרית. יש בורקס, שאלתי בתמימות. לא, היא ענתה. אפשר לשאול למה, התעקשתי, שלא לומר התחרקשתי. אני לא יודעת, היא השיבה. אפשר לשאול את השף?, ניסיתי. אם תשאל אותו על בורקס הוא יכעס עליך, היא ניבאה. עדו השף הגיע, אני שאלתי, והוא, הוא לא כעס. הכל תלוי איך שואלים. שאלתי אותו אם הסיבה היא חיי המדף הקצרים של בצק הפילו. הוא אישר. אפשר להבין.

המנות הגיעו. הכריך בא בג'בטה. בדרך כלל יש לחם כפרי, אבל בדיוק היתה שם קבוצת מטיילים גדולה שחיסלה את הלחם. הג'בטה מרוחה בחרדל דיז'ון, עליו פרוסות גבינת עזים קשה (הם קוראים לה שורק) ובצד סלט ירוק גדול עם עגבניות, מלפפונים, גרעיני חמניה ודלעת. הכל טעים והקומפוזיציה מאוזנת מאד. גם הקיש הופיע, וההימור התגלה כזכיה בפרס ראשון.  שכבה דקה של בצק פריך עדין, רויאל וכרשה דומיננטית מאד. כל הכבוד. פתאום עדו, השף, יוצא מהמטבח עם כוסות קטנטנות מלאות בנוזל סגול. זה מיץ תפוח-סלרי-סלק טרי תוצרת בית. "מיץ כח" הם קוראים לזה. ל' טעמה וחשבה על בורשט. אני חשבתי על ליל הסדר. אצלנו כרפס זה סלרי. לקינוח היו שם עוגת תות בחושה. טארט תפוחים, עוגת גבינה בציפוי שוקולד ואפילו סמיפרדו יוגורט עזים אגוזי לוז, אבל לנו כבר לא היתה אפשרות ריאלית לבדוק את הנושא. לא נורא, תמיד יש מחר. האמת שתמיד יש גם אתמול אבל זה לא קשור.

כריך גבינת עזים עם סלט ירוק, קיש כרשה עם סלט ירוק, כוס יוגורט עזים. 98 ש"ח

שביל עיזים

מושב טל שחר

טלפון: 08-9495964

שעות פעילות: א-ה 10:00-16:00 ; ו' 9:00-15:30

אמצעי תשלום: אשראי ומזומן

כשרות: רבנות מטה יהודה

Tags:

  • Mazigrafi

    המחיר לזוג או יחיד??